תנ"ך על הפרק - ישעיה נח - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

ישעיה נח

392 / 929
היום

הפרק

קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃לָ֤מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֤וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ׃הֵ֣ן לְרִ֤יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכּ֖וֹת בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹא־תָצ֣וּמוּ כַיּ֔וֹם לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּר֖וֹם קוֹלְכֶֽם׃הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֤ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַיהוָֽה׃הֲל֣וֹא זֶה֮ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֙חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֤ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ׃הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ׃אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֤יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃וְנָחֲךָ֣ יְהוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
בגרון. בצואר: אל תחשוך. אל תמנע כמו ולא חשכת (בראשית כ״ב): הרם. מלשון הרמה: צמנו. ענין תענית: ענינו. מלשון עינוי התענית: עצביכם. מלשון עצבון תנגשו. תלחצו ותדחקו כמו ונגש העם (לעיל ג׳): ומצה. ענין מריבה כמו וזדון יתן מצה (משלי י״ג): באגרוף. כן יקרא היד הכפופה באצבעותיה וכן באבן או באגרוף (שמות כ״א): במרום. בשמים הרמים: הלכוף. מלשון כפיפה והשפלה: כאגמון. הוא הפוך מן גמא והוא שם צמח רך וכן כפה ואגמון (לעיל ט׳): ושק. יריעה עבה: יציע. מלשון מצע המשכב: פתח. ענין התרה: חרצבות. ענין קישור ואיסור וכן אין חרצובות למותם (תהלים ע״ג): אגודות. ענין דבר הקשור יחד וכן אגודת אזוב (שמות י״ב): מוטה. ענין עצי העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיה כ״ז): רצוצים. ענין שבירה ונתיצה כמו הרוצצות אביונים (עמוס ד׳): חפשים. ענין חירות כמו יצא לחפשי חנם (שמות כ״א) תנתקו. ענין העתק והסרה ממקומו: פרוס. ענין שבירה ובציעה וכן פורש אין להם (איכה ד׳): מרודים. נאנחים ונאנקים כמו אריד בשיחי (תהלים נ״ה): ומבשרך. מקרובך כמ״ש כי אחינו בשרנו הוא (בראשית ל״ז): תתעלם. מלשון העלם והסתר: כשחר. הוא האור המאיר בפאת המזרח עד לא יצא השמש: וארוכתך. ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (ירמיה ח׳): יאספך. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט): יענה. מלשון עניה ותשובה: תשוע. ענין צעקה כמו שועתי שמעת קולי (יונה ב׳): הנני. הנה אני: מוטה. עצי העול: און. ענינו דבר שאינו הגון: ותפק. ותוציא כמו זממו אל תפק (תהלים ק״מ): נפשך. ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ״ב): נענה. מלשון עינוי: וזרח. ענין הארה: ואפלתך. מלשון אופל וחושך: כצהרים. היא עת עמידת השמש בחצי השמים: ונחך. ענין הנהגה כמו ולא נחם (שמות י״ב): בצחצחות. ענין יובש וצמאון כמו שכנו צחיחה (תהלים ס״א): יחליץ. יזיין כמו חלוצי צבא (במדבר ל״א) ור״ל יבריא ויחזיק: רוה. שביעה כמו תלמיה רוה (תהלים ס״ה): יכזבו. ענין עזיבת הדבר וההפסקה כמו תהיה לי כמו אכזב (ירמיה ט״ו): מוסדי. מלשון יסוד: גודר פרץ. בונה כותל במקום הפרוץ והשבור כמו והגדר גדר וכו׳ (יחזקאל מ״ג): משובב. מלשון השבה: נתיבות. שביל ודרך: לשבת. מלשון ישיבה: תשיב. מלשון השבה: חפצך. מלשון חפץ ורצון: עונג. מלשון תענוג ותפנוק דרכיך. עניניך וכן דרכי ספרתי (תהלים קי״ט): והרכבתיך. מלשון רכיבה והתנשאות: במותי. ענין גובה כמו על במתי עב (לעיל י״ד):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך